רש"י על ברכות נ״ה

1 מעיין בה – אומר בלבו שתיעשה בקשתו לפי שהתפלל בכונה:

2 כאב לב – שאין בקשתו נעשית:

3 תוחלת – לשון תפלה כמו ויחל משה שמות לב:

4 מזכירין עונותיו – שעל ידיהן מפשפשים למעלה במעשיו לומר בוטח זה בזכיותיו נראה מה הם:

5 קיר נטוי – מקום סכנה:

6 מוסר דין – בוטח הוא בזכיותיו שחברו יהיה נענש על ידו:

7 ה"ג הא דמעיין הא דלא מעיין:

8 לולבי גפנים – וידלי"ש בלע"ז:

9 מוריגי בהמה – כל בשר שבבהמה שאינו חלק אלא דומה למורג חרוץ שאינו חלק כמו החיך והלשון והכרס הפנימי ובית הכוסות:

10 התולה – שאינו יושב אלא על ברכיו שמתוך כך נקביו נפתחין יותר מדאי:

11 הכי גרסינן הא דמאריך ותלי הא דמאריך ולא תלי:

12 למגדלי חזירים ומלוי ברבית – שכרן מרובה בלא טורח ושמחים בחלקם לכך פניהם צהובים:

13 הימנותא – לשון שבועה כלומר באמונה שתיהן אסורות לי:

14 ואברכה מברכיך – והמברך ברכת המזון מברך לבעל הבית:

15 יוסף מת קודם לאחיו – דכתיב וימת יוסף וכל אחיו שמות א׳:ו׳:

16 צריכים רחמים – צריכים לבקש רחמים שיבאו לפי שהם בידו של הקב"ה ואין להם רשות לבא אלא ברשותו:

17 ראה קראתי בשם – ראה משמע היש בלבך תן עיניך בדבר:

18 לך אמור לו לבצלאל עשה משכן ארון וכלים – שכן הם סדורים בפרשת כי תשא ראה קראתי בשם וגו' את אהל מועד ואת הארון לעדות וכל הפרשה ומשה אמר לו עשה ארון וכלים כגון שלחן ומנורה ואחר כך משכן דס"ל לר"י שכסדר שהם סדורים בויקחו לי תרומה אמר לו:

19 אותיות שנבראו בהן שמים וארץ – על ידי צירופן ובספר יצירה תני להו:

20 כל חלום ולא טוות – כל חלומות יראה אדם ולא יראה אחד מאותן שהוא שרוי בתענית שאינו טוב טוות לשון תענית כמו ובת טוות האמור בדריוש דניאל ו׳:י״ט:

21 דלא מפשר – שלא פתרוהו:

22 כאגרתא דלא מקריא – לא טוב ולא רע הוא שכל החלומות הולכין אחר הפתרון:

23 עדיף מחלמא טבא – שמביא את האדם לידי תשובה:

24 עציבותיה מסתייה – דיו עצבונו מה שאדם מתעצב עליו מבטל את החלום:

25 אפילו לדידי – שאני מאור עינים:

26 בדיחותיה מפכחא ליה – מבטליה:

27 מנגדא – ממלקות קשה לגוף האדם יותר ממלקות לפי שדואג ממנו:

28 זה חלום רע – מיראתו ישוב ויכנע:

29 וההיא שעתא – דחלם אמיה לא הות:

30 יצפה – שיתקיים:

31 מיוסף – שלא נתקיימו השתחואות הללו עד עשרים ושתים שנה כשירד יעקב למצרים שכבר היה הרעב שתי שנים דכתיב כי זה שנתים הרעב בראשית מה:

32 לאדם טוב מראין לו חלום רע – כדי שידאג ולא יחטא ושיכפר לו עצבונו:

33 לאדם רע מראין לו חלום טוב – כדי לשמחו שיאכל עולמו:

34 ודוד לא ראה חלום טוב והא כתיב וכו' – לא גרסינן הכי אלא גרסינן והא כתיב לא תאונה אליך רעה וגו'. קשיא לרב הונא דאמר לאדם טוב מראין לו חלום רע ומשני איהו לא חזי אחריני חזו ליה חלום רע:

35 וכי לא חזי איהו מעליותא הוא – כיון דלא חזי חלום רע כדקאמר שלא יבהילוהו וחלום טוב לא כל שכן דלא חזי דהא קתני כל ימיו של דוד לא ראה חלום טוב אם כן לא חזי חלום כלל:

36 אלא שבע – ז' לילות ילין ולא יפקד בשום חלום הרי הוא רע ושונאים אותו ואין מראין לו כלום:

37 ומשני דחזי ולא ידע מאי חזי – אדם טוב מראין לו חלום טוב ועד שלא יקיץ משתכח ממנו כדי שלא ישמח:

38 זקפא – גודל:

39 עלי עין עולי עין – שליטין על העין ולא העין עולה בהן:

40 אטרפא דנחיריה דשמאליה – דופן השמאלי של חוטמו:

41 האי מאן דחליש – מי שחלה:

42 דסני לי לחדי לי – ומתוך כך ישוב חרון אף מעלי:

43 הרהורי לבו – מה שהוא מהרהר ביום:

44 רעיונך – מחשבותיך וכן כל לשון רעיון שבמקרא אינו לשון רצון אלא לשון מחשבה וזה יוכיח ורעיוניה יבהלוניה דניאל ד' וכי רצונו של אדם מבהלו אלא מחשבותיו מבהלין אותו:

45 דקלא דדהבא – דבר שלא הורגל לראות ולא הרהר בו מעולם:

46 קופא דמחטא – נקב המחט: